הקשר של ביט הוסלר עם צ’ד אופנהיים נוצר עוד בימים שבהם למדו באוניברסיטת קורנל בניו-יורק, שם הוסלר רכש את תוארי ה-BA וה-MA שלו באדריכלות.
הוסלר הוא אדריכל מוסמך עם למעלה מ-26 שנות ניסיון. הוא רכש את הכשרתו המקצועית בחברות בניו-יורק ובבאזל שווייץ לפני הקמת Huesler Architekten בשנת 1996 במוטנז, שווייץ. הניסיון העצום שלו בטיפול מודרני ורגיש במבנים היסטוריים זיכה אותו בפרס Gutes Bauen בתחרות Baselstadt ו-Baselland-Award לשנת 2002.
כדירקטור בחברת Oppenheim Architecture + Design Europe, הוסלר לקח על עצמו את תיאום הפרויקטים של Oppenheim כולל מלון Kempinksi Lavender Bay Resort ביוון; Bricks Master Plan באשוויל, שווייץ; והמשרדים הראשיים של Enea בראפרסוויל-ג’ונה, שווייץ, שכבר זיכו אותו ב-3 פרסי עיצוב יוקרתיים.
הוסלר הרחיב את ממלכת האדריכלות שלו גם לתחום העירוני, ובמסגרת זו הוא יועץ אדריכלי לוועידת מרכזי הערים ההיסטוריים השווייצרית, נשיא איגוד לשכות המסחר של מוטנז ונשיא מייסד של ועידת הכלכלה במוטנז, שווייץ.
מידע נוסף על Oppenheim Architecture
ביט הוסלר מספר על שיתוף הפעולה עם Geberit במהלך בניית מועדון הגולף Ayla שבירדן:
ראיון עם ביט הוסלר
נקודת עוגן לפיתוחים קרובים
הבניינים שעוצבו על ידי Oppenheim Architecture לא מצועצעים ובכל זאת בעלי נוכחות.במקרה של מועדון הגולף Ayla, הדבר מרשים עוד יותר כאשר לוקחים בחשבון שחלקת אדמה זו הייתה שטח מפורז במהלך הסכסוך הישראלי-ירדני.
לאחר הפסקת האש, לא הייתה אפשרות לבנות על שטח זה במשך שנים רבות.
רק עכשיו יש אפשרות לנצל במלואו את הפוטנציאל האדיר הטמון באתר שבמפרץ עקבה.
ביט הוסלר, כשותף בחברה שאתה מנהל דרך המשרד בשווייץ, עם שורשים גם בארצות הברית. כיצד פועל שיתוף פעולה בין-לאומי זה?
יש לנו מגוון נקודות מיקוד גיאוגרפיות שונות אולם תמיד יש נקודת מגע במהלך שלב העיצוב.
לתוכניות שלנו יש סגנון המשלב בין השמחה האמריקאית והרציונליות השווייצרית.
האם ניתן להבחין בסגנון זה בפרויקט בעקבה?
ה-Ayla Oasis הוא דוגמה מושלמת לאופן שבו אנו שואפים ליצור דו-קיום בין המבנה והסביבה הטבעית.
במהלך שנות הקונפליקט, השטח הוזנח.
שאלנו את עצמנו כיצד האדריכלות יכולה להגיב למצב מתוח שכזה.
לאילו מסקנות הגעתם?
הפרויקט אמור להיות נקודת עוגן לפיתוחים קרובים בתשתית התיירות אולם האדריכלות לא נועדה לעורר סנסציה.
המבנים הם אייקונים אבל לא צעקניים ורועשים.
השתמשנו כאן במונח “עוצמה שקטה”.
זה לא משהו שאתה בהכרח תראה מרחוק, אבל ככל שאתה מתקרב הקווים נהיים ברורים יותר.
זה הפרויקט הראשון של Oppenheim בירדן.
האם הכרת את התנאים באתר והשתמשת במשאבים מקומיים?
החומרים הזמינים באתר והמומחיות של העושים במלאכה קובעים עד כמה הפרויקט בר-קיימא.
במקרה של עקבה, היקף טכניקות העבודה היה מוגבל אבל הייתה גם תשוקה גדולה ללמוד דברים חדשים.
הייתה גם הערכה רבה לעיבוד ידני של מינרלים מקומיים נפוצים.
היה אפשר להשתמש בזה בהקשר לרעיון שלנו של עוצמה שקטה.
המינרלים עורבבו בתוך הבטון המותז.
אזורים מסוימים מזכירים כעת כנסייה איטלקית מהמאה ה-16 עם קירות הצבועים בשכבות רבות.
האם החספוס המאפיין את המבנה הוא תוצר של גישה זו?
יש כמה דברים שהם אכן תוצאה של הגבלות פרקטיות.
מכל מקום, התוכניות שלנו אפשרו לנו להתמודד עם אי-דיוקים מסוג זה, אשר נתנו למבנה את האופי האורגני שלו.
מה הייתה החשיבה שמאחורי הבחירה ב-Geberit לספק את טכנולוגיית ההדחה והסניטריה?
בפרויקט זה, לא תמיד היה קל להתייעץ עם המתכננים הטכניים באתר.
מכל מקום, כאשר Geberit הצטרפה לדרך, ידענו שאנחנו במסלול הנכון וסמכנו עליהם לגמרי בכל הקשור לטכנולוגיה ולמוצרים הסניטריים.
כיוון שהייתה לא מעט אי-ודאות במהלך הפרויקט, שלב זה הקל משמעותית על כולנו.
“התוכניות שלנו אפשרו לנו להתמודד עם אי-דיוקים במהלך הבנייה, אשר נתנו למבנה את האופי האורגני שלו.” (ביט הוסלר, Oppenheim Architecture)